<h1>צידה לדרך מ"ב כ"ד פ"ה</h1>
<h2>דף ב.</h2>
כתיב [ויקרא י"ח] ובחקותיהם לא תלכו, וכתיב [דברים י"ח] תמים תהיה עם ה' אלהיך וזה נאמר אחר לא תלמד לעשות כתועבות הגוים ההם. וכמה תעתועים כתבו בספרי העבודות שלהם כמו שכתב החכם הגדול (רמב"ן) [רמב"ם] ז"ל וכל אשר כתבתי בהלכות של עבודת אלילים ובנלוה אליהם טעם כלם להמלט מטעות עבודת אלילים ומדעות אחרות שאינם אמתיות ונכללו בכל[ל] עבודת אלילים כמו מעונן ומנחש ומכשף וחובר חבר ושואל אוב וידעוני וזולתם. והיו משתדלים בזה הכשדים והכלדיים ובמצרים ובכנען והיו מפתין בהם העם והיו חושבים כי יפעלו פעלים מופלאים במציאות אם לאיש אחד או לאנשי מדינה. והמעשים אשר יעשון אין ההקש מורה להם ולא יחייב השכל כי הם יחייבו דבר כלל כגון שיכוונו לקבץ עשב ידוע בעתים ידועים או יקחו מדבר פלוני מספר פלוני ומדבר פלוני מספר כך וכך. ואכלול זה בשלשה מינים. האחד כל מה שנמצא בדבר מן הנמצאים או צמח או מתכת או בעלי חיים. השני מה שנתלה בזמן קצוב וידוע אשר יעשו בו אותם המעשים. השלישי פעלים אנושיים בריקוד או ספוק הידים או צעקה או שחוק או דלוג על רגל אחד או לשכב פרקדן או לשרוף דבר או לעשן בעשן ידוע או לדבר דבר מובן או בלתי מובן. אלה הם מיני הכשוף. ויש מרבים הבל ליקח כך וכך עלין מן העשב פלוני ושתהיה הלבנה במזל פלוני ותהיה ביתר הנשיאות או בזולתו מן היתרות. ויקחו החיה הפלונית או צואתה או שערה שיעור כך כשתהיה השמש בחצי השמים או במקום מוגבל ויקח מהמחצב הפלוני או מרבים מהם ויתיכום במולד כך והכוכבים על ערך כך ואח"כ תאמר כך וכך ותקטיר כל העלים וכיוצא בהם לצורה המתכת. וכן תמצא שאר מעשיהם. גם יש כשפים שישלימו באחד משלשת המינים הללו. ורוב מעשה אלו הכשפים יתנו בה שיהיו הפעולות על ידי נשים כאשר תמצא שאומרים בהקר המים שעשר נשים בתולות תלבשנה חלי ובגדים אדומים וירקדו והולכות לפנים וחוזרות לאחור וירמזו לשמש עד אשר יצאו מים רבים כפי מחשבותם. וכן יאמרו כי ארבע נשים ישכבו על גביהם ויגבהו רגליהם מפוסקות ויאמרו כך ויפעלו כך ויסתלק הברד היורד במקום ההוא ורבים כמו התעתועים האלה אשר יתנו בעשייתן נשים. ואי אפשר למעשה הכשפים כלם שלא יביטו לכוכבים כגון שיחשבו שזה הצמח מחלק כוכב פלוני וכן כל החיות והמחצבים ייחסו כל אחד מהם לכוכב פלוני כמו שכתבתי למעלה וחושבים כי המעשים אשר יעשו מהם הכשוף הם מיני עבודות לאותו כוכב ויתרצה בפעלים האלה. ועתה שמע נא דברי אלה מפני שהיתה כונת התורה וקוטבה אשר תסוב עליו לעקור עבודת אלילים ולמחות זכרה ושלא ידמו כוכב מהכוכבים מזיק ומועיל בדבר מהדברים המצואים לבני אדם כי זאת הדעת מביאה לעבדם צותה התורה להרוג כל מכשף כי המכשף עובד אלילים בלי ספק אלא שעבודתו בדרכים מיוחדים זרים בלתי דרך עבודת ההמון. ולפי שהתנו ברוב הפעלים שיעשו אותם נשים אמרה התורה מכשפה לא תחיה. ואמר בעבודת אלילים איש או אשה וכפל ואמר את האיש או את האשה ולא נזכר כזה בחלול שבת וזולתו. וסבת זה לפי שחומלין האנשים על הריגת הנשים. ולפי שחושבים כי לכשוף כח בפעלים ההם שירגישו החיות המזיקות בערים וכן ימנעו ההזק מן הצמחים כמו שנמצא להם פעלים להרוג תולעי הגפנים ושלא יפלו עלי הגפנים והאילנות. ובעבור זה כלל בדברי האלות שבעון עבודת אלילים והשלחתי בכם את חית השדה ונאמר ושן בהמות אשלח בם. ונאמר כרמים תטע ועבדת ויין לא תשתה ולא תאגור כי תאכלנו התולעת ונאמר כי ישל זיתך זה הכלל כל אשר ידמו לחזק עבודת אלילים ויאמרו שהעבודות ההן מביאות תועליות במינים מיוחדים זכר בדברי הברית כי בעשיית אלו העבודות יבאו מיני ההזק. וכדי להרחיק מכל מעשה הכשוף הזהירנו מעשות דבר ממנו אם לא ממה שיגזור אותו העיון הטבעי. אמר לא תלכו אחרי הגוים והם שקוראים חז"ל דרכי האמורי כי הם ענפי מעשה הכשפים הנלוים לענין הכוכבים ויהיה סבה לרומם הכוכבים ולעבדם. ואמרו כל שיש בו משום רפואה אין בו משום דרכי האמורי וכוונתם כל מה שיחייב השכל לפי העיון הטבעי הוא מותר. וכן אמרו אילן שמשיר פירותיו טוענו באבנים וסוקרו בסיקרא והקשו על זה בשלמא טוענו באבנים כי היכי דליכחוש חיליה אלא סוקרו בסיקרא אמאי ירצה כי כל דבר שיחייב אותו הטבע מותר וזולתו אסור. ואל יקשה עליך שהתירו מסמר הצלוב ושן השועל אולי בזמנים ההם בחנו אותם והיה בהם סגולה ובנסיון ראו שהיה בזה רפואה כמו שתולין בצואר הנכפה העשה הנקרא פאוניא"ה וצואת הכלב לחולי הגרון ולהקטיר בחומץ ובאבן מרקישית"א לחולי ברכים הקשה. כי כל מה שנתאמת בנסיון מאלו אע"פ שלא יגזור אותו ההקש מותר לעשותו. והבן זה כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרותיך. ודע כי הקפת הראש והזקן אסור מפני שהיה תקון כהני מצרים עובדי אלילים וזה הטעם נוכל לומר בשעטנז שהיו לובשים ממנו או היו מקבצים מן הצמחים ובעלי חיים בלבוש אחד וכן היו עושים ממיני מתכות חותם או טבעת בידם. וכן מנעה התורה לא יהיה כלי גבר על אשה וגו'. וכן כתבו בספרי תעתועיהם שילבש איש בגדי אשה צבוע כשיעמוד בכוכב נגה ותלבש האשה שריון וכלי מלחמה כשתעמוד במאדים וגם נלוה לעניני עבודת אלילים שזה יעורר התאוה ומביאה לידי זנות. ואיסור הנאת עבודת אלילים לפי שלפעמים יקחנו לשבר אותה וישאירנה בביתו ותהיה לו למוקש. ואפילו ימכרנה לכנעני אסור ליהנות מדמיה כמו שבארנו. והסיבה כי לפעמים ידמו ההמון כי הדברים הבאים במקרה שהם סבות עצמיות כמו שרגילין לומר מהיום ששכר או קנה בית זה העשיר פלוני ואולי יצליח וירויח בזה ובסחורתו מן הדמים ההם ויחשוב כי דמי אותה הצורה גרמה לו ויאמין בה הפך כונת התורה וזה הטעם עצמו הוא בצפוי נעבד ובתקרובת ובכליה. ולכן אמרה התורה התמימה ולא תביא תועבה אל ביתך וגומר. ובעבור שהאדם ירא על ממונו ובניו היו מפחידין אותם כהני המולך שיעבירו בניהם באש ובאם לאו ימותו כל בניו. ומהם היו אומרים שהיו שורפין אחד מהם. ולכן החמירה התורה בדברים האלה ואמרה שיהא הפך אזהרת הכהנים ואמרה התורה ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו. בא וראה כי רשום הפעלים בהם נשאר עוד היום אחר כמה אלפי שנה שהנשים מעשנות בניהם בריח לא טוב ומשימות אש סמוך לו ואין ספק כי זה ממיני העבודה של האש ואסור לעשותו. וכן היו נוטעים אשרה ועובדים אותה או לוקחין מפירותיה ויאכלו קצתה בבתי ע"א ויקריבו קצתה וכן מביאין ראשית כל פרי לע"א ויאכלו קצתו ויקריבו קצתו. ואומרים שאם לא יעשה ככה ייבש האילן. ולכן אמרה תורה כי כל פרי אשר יצמח בעץ בתוך שלש שנים שיאבדוהו ולא יהנו ממנו ואמרה התורה שבזה יוסיף הפרי שנאמר להוסיף לכם תבואתו וצוה לאכול נטע רבעי לפני ד' הפך אכלם הערלה לפני עבודת אלילים. עוד כתבו בספרי הבליהם כי היו מטפשים דברים כבוא החמה במזלות ידועות ויאמרו כי הדבר ההוא אם יפזר ממנו סביב האילן כשנוטע אותו ימהר לתת הפרי בזולת המנהג ואמרו כי זה דבר מופלא ולכן אמרה תורה שלש שנים יהיה לכם ערלים ולפי זה לא יעשו מעשה הכשוף להוציא הפרי קודם זמנו וכן אמרו על הרכבת אילן באילן שלא במינו שיקטירוהו במזל כך וכך ויאמרו כך בשעת ההרכבה ויצמח מזה המורכב דבר שיועיל לדברים רבים. ואמרו בהרכבת הזיתים והאתרוגים שצריך שיהיה הענף שירכיבו אותו ביד אשה יפה ועמה איש בועל אותה שלא כדרכה ובאותה שעה תרכיב האשה הענף באילן ובעבור אלו הטומאות וכיוצא בהם אסרה שאר הכלאים. ולכן החמיר יותר באילן ואמרו חז"ל שכלאי זרעים אין איסורם אלא בארץ ישראל. וכן היה מנהגם לזרוע חרצנים עם שעורים יחד וכתוב כי יתקן הכרם מאד. עוד כתבו טעם בכלאים כי השם ברא המינים בעולם בכל בעלי הנפשות כצומחים ובעלי נפש התנועה ונתן בהם תולדות שיתקיימו המינים לעד וצוה בכחם שימציאו במיניהם ולא ישתנו כי בכל אחד נאמר למינהו. והנה המשכב שנרביע הבהמות הן לקיום המין כאשר האנשים לפריה ורביה והמרכיב שני מינים משנה ומכחיש במעשה בראשית כאלו יחשוב שלא השלים הקב"ה בעולמו כל מה שצריך וירצה הוא להשלים הבריאה והמינים בבעלי חיים לא יולידו מין בשאינו מינו. גם הקרובים בטבע כסוס כפרד יכרת זרעם והנה זה מצד ההרכבה פועל בטל [גם הצמחים שיתרכבו מין בשאינו מינו אין פרים עושה אילן אחר להוציא פרי] גם אסרו כלאי זרעים שישתנו בטבעם ובצורתם בהיותם יונקים זה מזה, ואולי הטעם בשור וחמור שדרך כל עובד אדמתו להביא צמדו ברפת אחד ויבאו לידי הרכבה. גם יש אומרים שכל עשב יש לו מזל כמו שאמרו חז"ל ואין לערב הכחות המגדלין הצמחים להיות יונקים זה מזה ומבטל חוקות השמים. ולכן כתיב את חקותי תשמרו כי הם חוקות השמים ואמר רבי חנינא חוקים שחקקתי בהם עולמי. ואין ספק שהצמחים כולם יסודם בעליונים ושם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם. והנה המערב כלאים מכחיש במעשה בראשית ומערבבו. יתברך הגוזר עלינו משפטים ישרים וחוקים טובים.
